צודו

צודו

мн.ч., м/ж. р., 2 л., повел. накл./

צָד [לָצוּד, צָד, יָצוּד] (אֶת)

охотиться (на)

צָד אֶת אוֹזנוֹ / עֵינוֹ

привлёк его внимание

צָד אֶת לִיבּוֹ

пленил его сердце